שמעתי פעם מהרבנית קנייבסקי ע"ה.
שהיא זוכרת את הליטוף של אמה עם אמירת "שמע ישראל"
כלומר, היא הסבירה שהרוך והחום מלווים אותה.
אני אימצתי את זמן ההשכבה, לזמן רוגע ולא רק לעשות V.
וחוץ משמע ישראל וסיפור הייתי גם שרה להם "נשמת כל חי"...
לימים הילדים שלי מזכירים לי איך הייתי שרה להם נשמת כל חי.
נותן כוח להמשיך והרבה נחת ברוך השם.
רעיון ששמעתי מהגננת של ביתי ותפס אותי חזק:
תארי לעצמך שיום אחד דופקים אצלך בדלת לא פחות ולא יותר מאשר גדול הדור ומשמשיו, והוא מבקש ממך: "אני צריך לנסוע לתקופה מהבית, לטוס לארץ רחוקה להצלת עולם התורה, ולא אוכל לגדל את ילדי/נכדי. שמענו שהבית שלכם הוא הבית הטוב ביותר ומחנכים בו ילדים בצורה מיוחדת ולכן נבחרתם על ידינו. האם תסכימו לקבל את הילד/נכד שלנו לשבועיים ולגדל אותו?"
מה היית אומרת?
בוודאי היית שמחה וגאה על הזכות שנפלה בחיקך!
ועכשיו תארי לעצמך:
כל ילד הוא עולם. הוא גדול הדור הבא.
בורא עולם בכבודו ובעצמו בחר בך לגדל את גדולי הדור הבא!!
איזה זכות יש לך!!
אני משתדלת בכל יום בחזור מהעבודה, שיש לי כמה דקות פנויות לעצמי, להודות על כל אחד מהילדים שלי,
שאני מעלה מול העיניים אותם, אני לא רק מודה אלא רואה את כל התכונות הטובות, הרגישיות והחוזקות שלו,
מה שבטוח, האחרי צהרים ניראים אחרת!!!!! ממליצה מאד לכל אחת, מאז שהתחלתי- התמכרתי....
הכנתי סלטים לשבת, קובי ממש רצה לעזור, אז אמרתי לו שיערבב את הסלט ביצים.
כשהוא כמעט הכניס את הידיים בהתלהבות, אמרתי לו : "קובי לא עם הידיים," והמשכתי להתעסק בהכנות,
ואז אני רואה אותו חולץ נעליים "קובי מה אתה עושה?"
"את אמרת לא עם הידיים..." עם חיוך קונדסי
שרי סירבה להביא טישו לאמא. אמרה לה אמא: חבל, את מפסידה מצוה של כיבוד הורים.
ענתה שרי: יש לי כבר מצוה הרבה יותר גדולה וחשובה- אני גרה בארץ ישראל! אני כבר לא צריכה עוד מצוות...
חוזרת מביקור בבית השכנים ממורמרת: "X כבר מתכוננים לפסח (!) ורק אנחנו לא!" מסתכלת על הרצפה שנשטפת לכבוד טו בשבט ומסכמת: "הספונג'ה הזו היא לפסח!"
כל המשפחה מתאספת כדי למצוא רעיון למסיבת יום הולדת לאחות המגיעה לגיל 18. פניני מבריקה: שבת בלילה, כל המשפחה יושבת סביב השולחן, ואז- דפיקות! ומי נכנס? החתן והמחותנים...
הרבה של מוטי סיפר שלרבי עקיבא לא היה כסף לקנות את צרכי השבת,
מוטי: "מה הבעיה? אפשר לכתוב צ'ק"